ת"א
רופין
כהורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אתם בוודאי ערים לקושי החברתי העומד בפני ילדכם. הגוזלים שלנו, שלעיתים כבר לא כאלו גוזלים, נתקלים בסיטואציות שוודאי יהיו מוכרות לכם מחיי היומיום שלהם:
- קושי ביצירת חברויות ופיתוח קשרים עם הסביבה
- חוסר הבנה של דינמיקות וקודים חברתיים בסיסיים
- התבודדות
- נטייה להסתבך בתוך אינטראקציות חברתיות
- נידוי חברתי או תחושת דחייה מילדים בני גילו
- דימוי עצמי נמוך ופסיביות
- תגובות של כעס, תוקפנות וחוסר סבלנות כאשר הדברים אינם הולכים כפי שרוצה או כאשר החברים אינם מקבלים אותו.
מה עושים? תיכף נגיע לשם.
רכישת מיומנויות חברתיות:
מיומנויות חברתיות לרוב נרכשות בתהליך של למידה ספונטנית ואינטואיטיבית. אולם, אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז קיים קושי ברכישת מיומנויות חברתיות תקינות והיכולת שלהם לפתח קשרים עם בני גילם לוקה בחסר.
רכישת מיומנויות חברתיות אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז:
ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז לא תמיד רוכשים נכונה מיומנויות חברתיות, הם נוטים לפרש את הסיטואציה החברתית בצורה לא מותאמת ולעיתים הפוכה ממה שהתרחש. לרב הם יפרשו את האירוע כמשהו "אישי" נגדם, ואף יגיבו באופן לא מותאם לסיטואציה. הפרעות הקשב מייצרות פגיעה בתהליכי הלמידה הספונטנית ואף ביכולת למידת לקח מתוך התנסויות. לכן, הם חווים את העולם החברתי בצורה תוקפנית, נמצאים לרב במצב של פוגע ("מציק") או קורבן. את עולם המבוגרים לעומת זאת יחושו כלא מבין אותם ואת מצוקתם.
תחושות קשות אלו מונעות מהם לממש את היכולות החברתיות שלהם וגורמות להם לתסכול שוב ושוב, לכן הם גם מגיבים בהתנהגות קיצונית, כגון תוקפנות המופנית אל הסביבה או מנגד – התכנסות פנימה והימנעות מהסביבה.
גם קשיי ההתארגנות המאפיינים ילדים אלה עלולים לפגוע בפיתוח מיומנויות חברתיות והדבר יבוא לידי ביטוי ביכולת לפנות לחבר, להצטרף למשחק, ליזום משחקים וליצור שותפויות חברתיות. היעדר יכולות אלה עלול לגרום לילד להיתפס כחודרני ובלתי מתחשב.
חשוב לזכור כי כאשר מטפלים בצורה מותאמת ומתייחסים בצורה נכונה לקשיים החברתיים של הילדים, ניתן לא רק לסייע להם, אלא גם לשפר את החוויה החברתית שלהם.
אז מה עושים?
הצורך לטפל בהיבט החברתי-התנהגותי בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה הינו קריטי להתפתחותם הנפשית הבריאה. הצורך בשייכות חברתית הוא ראשון במעלה ומצריך טיפול בצד החברתי והרגשי של הילד ואף קודם למענה הלימודי הנדרש.
בגילאי בית הספר מוקד המשאלה והרצון של הילדים הוא להיות חלק מקבוצה חברתית, כאשר מרבית הילדים עם הפרעת הקשב ולקויות הלמידה יחוו קשיים חברתיים בשלב זה או אחר של חייהם. ילדים אלו נוטים לקושי בהבנה ופרשנות של מצבים חברתיים ונקלעים לעימותים רבים עם הסביבה. מכיוון שהם מפרשים לא נכון קודים חברתיים, הם עלולים להעליב או להיעלב בקלות, ואף לפתח חוויה בסיסית ש"כל העולם נגדם".
הטיפול הקבוצתי:
כל רצונם של הילדים הוא להיות חלק מקבוצה חברתית. עצם ההשתייכות לקבוצה עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז חיונית עבורם, ובפרט לקבוצה שחבריה חולקים חוויות חיים דומות. ההשתייכות לקבוצה מקטינה את הבדידות, מעניקה תחושות לכידות, הזדהות ותקווה ותורמת לרווחה הנפשית ולצמיחה האישית של המשתתפים. לצד הטיפול עצמו, הקבוצה תורמת להעלאת המודעות למאפייני ההפרעה, הזדמנות לחשיפה לקשייהם של אחרים ומאפשרת קבלת תמיכה.
מטרת הטיפול במיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז היא שיפור היכולות החברתיות וכושר ההסתגלות באמצעות מניעת התנהגויות הרסניות המאפיינות ילדים אלה, כמו – תוקפנות מילולית וגופנית, התפרצויות זעם והתנגדויות, ובאמצעות העצמת התנהגויות מקדמות, כגון יוזמה, פנייה לאחר, היענות לשיתוף פעולה ולמשחק, וגילויי שמחה והתלהבות.
לכן הטיפול נעשה בתוך קבוצה ובליווי של צמד מנחים, כאשר ההתערבות הטיפולית מתבצעת תוך כדי הדינמיקה הקבוצתית ובזמן אמת. המטפלים מאפשרים לילד לבחון את הקשר בין ההתנהגות שלו לבין תגובת חבריו לקבוצה. ההתערבויות הטיפולית מכוונות ישירות לקשיים של הילד ומאפשרות לו לרכוש כלים לפיתוח מיומנויות חברתיות. לטיפול הקבוצתי יתרון משמעותי, שכן הוא מאפשר ליצור סיטואציה חברתית דומה ככל שניתן למתרחש במציאות ומספק הזדמנות ללמידה חווייתית ואפקטיבית יותר, ובסיוע מטפלי הקבוצה לחוויה מתקנת ביחס לחוויות היומיומיות של הילדים מחוץ לחדר הטיפול.
אלו הקבוצות הטיפוליות הפועלות במכון והן מותאמות בדיוק לצרכים הייחודיים של אותם ילדים. כך, דרך הטיפול הקבוצתי, מתקיים תהליך של התפתחות וגיבוש עצמי של הילד ונרכשת חוויה חברתית חיובית.