נידוי חברתי הוא מצב בו ילד מסוים מנודה מבחינה חברתית, מהסביבה שלו. בגילאים הצעירים, בהם ילדים מרבים לבלות הרבה עם חבריהם, הם מעצבים את אישיותם ואת העצמי שלהם באמצעות החברה בסביבתם, ולכן נידוי חברתי יכול להשפיע רבות על מצבו הרגשי והנפשי של הילד.

מדוע ילד סובל מנידוי חברתי? כיצד זה בא לידי ביטוי? האם ניתן לטפל בנידוי חברתי, ומהם הכלים לכך? כל המידע בעמוד הבא.

מה הסיבות לנידוי חברתי?

ישנן מספר סיבות אשר יכולות להביא ילד למצב בו מנדים אותו חברתית

• ילד תוקפן ואלים – באופן טבעי, ילדים אשר מגיבים באלימות ובתוקפנות, גורמים לסביבתם להתרחק מהם ולנדות אותם חברתית.
• חוסר הבנת החוקים החברתיים – ילדים אשר לא תמיד יודעים כיצד לנהוג במצב חברתי כזה או אחר, באם יחזרו על התנהגות זו עשויים לסבול מנידוי חברתי.
• חוסר בטחון המתפרש כעוינות – לעיתים, חוסר ביטחון של ילד הנובע מהתמקדות בחולשות שלו, במקום החוזקות שלו, יכול להביא לנידוי חברתי. הילד שם עצמו כ”אנטי”, ממהר להתגונן באמצעות מתקפה, בה הוא מרחיק מסביבתו חברים ואנשים קרובים.
• תלות בחברה שתקבל אותי – לעיתים קרובות, הרצון של ילד להיות מקובל ואהוב, צורך מולד של כולנו, הופך אותו לתלותי, וכתוצאה מכך, החברה מנדה אותו כיוון שאינה רוצה להיות עם ילד תלותי.

קיימות עוד סיבות רבות לנידוי חברתי וחשוב לזכור כי לעיתים הנידוי אינו בהכרח כתוצאה להתנהגות מסויימת של הילד עצמו.

כיצד בא לידי ביטוי קושי חברתי אצל ילדים?

קושי חברתי אצל ילדים יכול לבוא לידי ביטוי במספר היבטים:

כיצד ניתן לטפל בלקות חברתית?

מחקרים מראים כי התמודדות עם נידוי חברתי באמצעים חינוכיים בהם המורים מתערבים, לא תמיד עוזרים ואף גורמים להתנגדות יתרה.

גם במקרה של התערבות ההורים, סביר להניח שזה לא יעבוד. התערבות ההורים בדרך כלל משפיעה לרעה, מכיוון שהם מכניסים את המתח, החרדה והרצון שלהם שהכל יהיה בסדר עם הילד האהוב שלהם. ההורים בהחלט יכולים לתמוך בבית בילדיהם, לשפוע עליו אהבה ותמיכה, לחזק את בטחונו ולשוחח איתו – אך כשהם מתערבים באופן ישיר במעשה הנידוי, התוצאות לא חיוביות ברוב המקרים.

לכן, רצוי ללמד את הילד ולכוון אותו כיצד להתמודד ולהכיל את הסיטואציה, כיצד להגיב במצבים חברתיים מורכבים, כיצד להשתלב בצורה נכונה בסיטואציות חברתיות, כיצד לפתח חברויות וכיו”צב.

יש להעניק לילד כלים ומיומנויות חברתיות שיאפשרו לו להתמודד עם הסיטואציה ולהשתלב חברתית

לקות חברתית – המכון של חגי ודורון

המכון של חגי ודורון מתמחה בהקניית מיומנויות חברתיות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה ובעיות בויסות החושי. באמצעות הטיפול והמפגש עם ילדים נוספים בגילו, כאשר מטפלי הקבוצה מתווכים לו את הסיטואציה ומכוונים אותו בזמן אמת – מצליח הילד לרכוש את המיומנויות החברתיות הנחוצות לו על מנת להשתלב בצורה הנעימה והטובה ביותר בחברה שסביבו.

שאלה זו מעסיקה חוקרים ואנשי טיפול וחינוך רבים. מהן ההשפעות של ילד שעבר נידוי חברתי, על חייו כמבוגר? האם גורלו נחרץ? האם ניתן להתגבר על קושי חברתי?

מהו נידוי חברתי?

נידוי חברתי הוא מצב בו החברה, באופן רשמי או לא רשמי, באופן ישיר או עקיף, לא מקבלת ילד או מתבגר בגלל סיבות מסוימות. הנידוי החברתי יכול לבוא לידי ביטוי באופן כזה שהילד לא מוזמן לאירועים חברתיים, למשחקים ולפעילויות חברתיות וכיתתיות, והוא גם יכול לבוא לידי ביטוי בכך שיש התנגדות ישרה לכך שהילד יקח חלק בפעילות מסוימת, ואוסרים עליו להשתתף.

מהן ההשלכות של קושי חברתי אצל ילדים?

כאשר ילד אינו מסוגל להשתלב מבחינה חברתית, או שהוא מנודה חברתית מהסביבה הקרובה לו, הדבר משפיע עליו עמוקות. אצל כולנו יש את הצורך להיות אהובים, אהודים ומקובלים בעיני סביבתנו. נכון שזה גם תלוי בסביבה הביתית הגרעינית של הילד, ועד כמה תמיכה ואהבה הוא מקבל בה, אולם ברוב המקרים, ילד אשר סובל מקושי חברתי או לקות חברתית, הדבר ישפיע עליו ברבדים נוספים כגון: קשיים לימודיים, קשיים תקשורתיים, קשיים בעיצוב אישיותו, חוסר ביטחון ועוד.

מה הקשר בין נידוי חברתי לעתיד של הילד?

בגדול ובהכללה, מדובר בשתי אפשרויות:
אפשרות ראשונה היא שילד אשר עבר נידוי חברתי יגדל להיות אדם חסר ביטחון, מסוגר, לא בא לידי ביטוי, ביישן ומתקשה לייצר קשרים חברתיים ומיומנויות חברתיות כאדם בוגר. זוהי כמובן הכללה והתיאור פה הינו תיאור קיצוני.

האפשרות השנייה היא שילד אשר עבר נידוי חברתי, יקבל כלים, תמיכה, אהבה וביטחון, “פריחה מאוחרת” כפי שרבים מכנים זאת, ויצליח להגיע למקום של התעלות מעל מה שגרם לו להרגיש חסר ביטחון ומנודה.

שני התסריטים האלו אפשריים בהחלט. כמובן שיש גם את האמצע, לא קיצוניות אחת או שנייה, אלא אדם בוגר שחי חיים די רגילים, בלי יותר מדי התמודדויות חברתיות, ובלי הבדידות הקיצוניות.

מה שחשוב להבין, הוא שמה שעובר עלינו כילדים ומתבגרים, יכול להשפיע עלינו בחיינו הבוגרים. אם אנו לא יודעים לייצר קשרים חברתיים כילדים, יש סיכוי שלא נצליח גם כמבוגרים.

אם אנו לא יודעים לקרוא את המפה כמו שצריך כילדים, יש סיכוי שכמבוגרים אולי לא ינדו אותנו, אבל יגרמו לנו להרגיש פחות רצויים.

המכון של חגי ודורון מתמחה בהקניית מיומנויות חברתיות באמצעות טיפולים קבוצתיים לילדים ומתבגרים אשר חוו או חווים קשיים חברתיים כתוצאה מלקות למידה או הפרעת קשב וריכוז.

מטרת הטיפול הינה בין היתר לגרום לילדים להרגיש שווים ורצויים בין בני גילם. הטיפול הקבוצתי מאפשר לילד להתחיל מסע חברתי חדש תוך שהוא רוכש את כלי המיומנות החברתית ההכרחיים להמשך חייו.

כתב: בועז ענבר- פסיכולוג קליני מומחה ומדריך. מטפל בקבוצות במכון, מאבחן, מדריך הורים.

מכירים את זה שאתם הולכים ברחוב עם הילד.ה שלכם ופתאום נשמע פיצוץ של בלון והילד.ה שלכם מגיב בחרדה רבה ונבהל מאוד?

או שאולי כשהילד.ה שלכם רוצה לתת לכם חיבוק, והחיבוק הזה מאוד מאוד חזק וארוך?

שתי הסיטואציות האלו הן תגובות האופייניות לילדים עם קשיים בויסות החושי.

פעוטות וילדים עם הפרעה בוויסות החושי נמצאים במצב של התמודדות שלילית מול העולם. בעלי רגישות-היתר מוצפים בקלות ובאופן תדיר ומתקשים להירגע (בעוצמה ו/או במשך); ואלו בעלי תת-הרגישות בונים תמונת עולם דלה וחלקית מהגירויים סביבם וכפועל יוצא נותרים מרוחקים או מנותקים מהמתרחש.

בשני אופני התגובה, היכולת להיעזר בדמות המטפלת על מנת להירגע או להתחבר לחוויות בעולם על מנת לעבד אותן, מוגבלת. כך מתפתחת חוויה של חוסר ביטחון בעצמי ובַּדמויות המטפלות כדמויות ממתנות, מרגיעות ומסייעות.

מעגל הקסמים השלילי:

ילדים המתקשים להתחבר לחוויות ולעבד אותן נקלעים למעגל קסמים שלילי.

החוויות הללו מציפות תחושות רבות ולא מובַנות אך מאחר והן נותרות ללא מענה תחושות ההצפה וחוסר המובַנות גוברות וכן הלאה. זהו מעגל קסמים אינסופי, שנובע מהפרעה בוויסות החושי ומקשה על יצירת תקשורת בטוחה, בניית הביטחון העצמי ועוד. במקום זאת, נוצר אצל הילד תסכול ותחושת איום מתמשכים, הפוגעים בסופו של דבר בתחושת השליטה שלו וביכולת להפנים אמון בסיסי בעולם. תהיה לכך השפעה מכרעת על גישתו להתנסויות עתידיות מעתה ואילך, שכן הוא בא אליהן בחוסר ודאות ורמות חרדה גבוהות יותר.

ההקשר החברתי:

כאן מתחיל הסיפור החברתי המורכב של ילד עם קושי בוויסות החושי. הוא מגיע להתמודדות החברתית כאשר תחושת המסוגלות שלו נמוכה משל אחרים, הביטחון העצמי כבר פגוע במידת מה ומידת החרדה גבוהה יותר. הוא ניגש לאינטראקציה החברתית בחוסר ביטחון בולט. יתרה מכך, וזהו משהו הנשכח לא פעם, הוא גם ניגש אליה בחוסר ניסיון בולט. בעוד ילדים אחרים ללא הפרעה בוויסות החושי, הצליחו להתאמן בתסכול (קטן או גדול) ולספק לעצמם מרחב תמרון להתמודדות עימו, הוא לא. הוא נותר פגיע מאוד לתסכול (קטן כְּגדול) ברמת התגובה החושית, ההתנהגותית והרגשית וכן במרחב התמרון שלו לעיבוד והתמודדות עימו.

לרוע המזל, הסיפור (החברתי בפרט) מסתבך עוד יותר. הילד סיגל לעצמו כבר בשלב מוקדם שני דפוסי פעולה על מנת לנכס לעצמו מידה מסוימת של תחושת שליטה וביטחון – הימנעות או השתלטות. אלו מנגנוני הגנה והישרדות בסיסיים, הנראים כפתרון קסם מיידי עבור הילד, כיוון שהם יוצרים תחושת שליטה מדומה ואפס תסכול, אך המחיר החברתי ארוך הטווח שלהם כבד.

מחיר הקושי בויסות חושי:

קשיי הויסות החושי אשר הובילו את הילד לאיבוד תחושת השליטה והמסוגלות, יוצרים בידוד סביב הילד ומרחיקים ממנו ילדים המעוניינים במשחק הדדי עימו, כיוון שהם פוגשים התנהלות ‘לא חברתית’ ו-‘לא מתחשבת’ לכאורה.

חשוב שנבין ונזכור שזו אינה כוונת הילד בעל הפרעת הוויסות החושי.

הוא פועל בעולם ללא מיומנויות חברתיות שילדים בקבוצת השווים שלו הצליחו לרכוש הודות להתמודדויות מווסתות יותר עם תסכול ותחושת אמון פנימי גבוהה יותר בעולם. התוצאה הכואבת היא ילד המשווע למשחק עם ילדים, אך פועל באופן שמנוגד לכמיהה שלו עצמו. הוא עדיין זקוק לפונקציה מווסתת שתלווה אותו ותעזור לו – כאן נכנס הטיפול.

קצת דוגמאות מהחיים

הנה שתי דוגמאות קצרות הממחישות התמודדות מוכרת אצל ילדי המכון טרם הטיפול: דני, בן 9 מתואר על ידי הוריו כילד רגיש מאוד מגיל צעיר. דברים רבים ‘הקפיצו אותו’- רעש של אופנוע ברחוב, מגע מאחור היה מבהיל אותו מאוד וכו’. הוא למד (וגם הוריו) להימנע ממקומות כאלו שכן הבהלה שחש הייתה עוצמתית. כיום, הוא נמנע ממשחקים תחרותיים, מעדיף משחקי דמיון ולא הולך לאירועים כיתתיים. הוא נחשב לילד בודד בכיתה ועל אף שילדים היו מעוניינים בחברתו, הוא אינו ער לכך. לעומתו, דנה, ילדה בת 9, מתוארת על ידי הוריה כילדה רגישה מאוד מגיל צעיר. דברים רבים ‘הקפיצו אותה’ והכניסו אותה להתקפי זעם כבר מגיל ינקות. המים במקלחת לעולם לא היו נעימים לה, היא אהבה רק מגע חזק וכאב לה שניסו לסרק או לספר אותה. היא דרשה שליטה בכל דבר בסביבתה על מנת שדברים לא יפריעו לה או ירגיזו אותה. במשחק חברתי כיום, היא מוכנה רק לחוקים שלה ושום דבר חוץ מניצחון שלה לא מתקבל (אי-הסכמה ו/או הפסד מובילים להתקף זעם עוצמתי), היא רוצה להיות ראשונה בכל משחק ולא מוותרת לחברותיה גם כאשר הן מפצירות בה. בנות כיתתה נוטות להזמין בנות אחרות למשחק איתן אחר-הצהריים ודנה מרגישה דחויה מבלי להבין מדוע.

לסיכום, התנהלותם החברתית הלקויה של ילדים היא פעמים רבות תולדה של הפרעה בוויסות החושי מגיל מוקדם מאוד וניסיון לשרוד איתה בעולם. הפרעה זו פוגעת מגיל צעיר בבניית אמון בעולם ובדמויות המטפלות ומערערת את תחושת השליטה של הילד בעצמו ובעולם.

בגילאי בית הספר (ובכלל בחיים) רוב האינטראקציות החברתיות מכילות רגעי תסכול רבים, החל מהמתנה בתור (במשחק או בשיחה), דרך התמודדות עם תחרות, ניצחון והפסד וכלה בהתמודדות עם חוסר הסכמה. הילד עם הקושי בויסות, פועל באופן חברתי השאוב מניסיון ליצור שליטה והרגעה אל מול תחושות פנימיות מציפות – להימנע או להשתלט. כתוצאה מכך, הוא נתפס ונחווה באופן לא הדדי ולא מותאם לאינטראקציה החברתית עם בני גילו. משם הדרך לתחושת דחייה וחוסר התאמה חברתית קצרה.

כתבה: עדי דורון – פסיכולוגית חינוכית, לשעבר מטפלת בכירה במכון וכיום סגנית שפ”ח רמת השרון.

לילדים שלנו, כמו לנו, קיים עולם רגשי עשיר וסוער. כשאנחנו מסתכלים על הילד שלנו בציר הרגש, כדאי לנו לשאול את עצמינו מספר שאלות:

האם הילד שלי יודע לבטא רגשות?

האם הוא מגיב בצורה רגשית המתאימה לסיטואציות ואירועים שונים בחייו?

האם הוא יודע לווסת  את עצמו כראוי מול תסכול, או שהוא מסתגר או מגיב בהתפרצות זעם?

האם יש לו שינויים תכופים במצב הרוח?

כל אלו קשורים לעולמם הרגשי של הילדים שלנו ומעידים על יכולת ההתמודדות הרגשית שלהם.

אחד מצירי התפקוד וההתפתחות של ילדים הוא ציר ההתפתחות הרגשית. עולם הרגש מתפתח ומתרחב יחד עם הגיל וזאת במקביל להתפתחותן של יכולות נוספות, כגון – ההתפתחות השפתית והתפתחות ההבעה וההבנה. התפתחותן של יכולות אלה מושפעת מהסביבה בה גדל הילד. סביבה זו, בה פועלים מאפייני הורות, דינאמיקה משפחתית, אירועי חיים והנרטיב המתלווה אליהם, מהווה גורם מכריע בהתפתחות הרגשית של ילדינו.

עולמם הרגשי של ילדים:

עולם הרגש של ילדים הוא מנגנון מורכב אשר מאפשר עיבוד חוויות והתנסויות חיצוניות מחיי היומיום שלנו. כך למשל, הולדת אח, עלייה לבית הספר, הצלחה במבחן, וקשרים חברתיים ישפיעו על העולם הרגשי שלנו ועל ההתפתחות שלו. כמו כן, המנגנון הרגשי שלנו מושפע גם מעולמנו הפנימי – פחדים, אכזבות, געגוע ושאר הרגשות מהווים מצפן להבנה חברתית, לתקשורת, להחלטות, ללמידה ולבנייה וגיבוש זהותנו כבר מילדות.

התפתחות רגשית של ילדים:

ההתפתחות הרגשית של ילדים היא תחום שנחקר רבות בפסיכולוגיה התפתחותית, חינוכית וקלינית, ובזכות כך ניתן לאבחן ולטפל בילדים המבטאים קשיים רגשיים.

מאחר וילדים מתקשים לעיתים לספר באופן ברור ומלא על הקשיים “הפנימיים” שלהם ולשתף מה מציק להם, מדאיג ומכעיס אותם – הם מבטאים את התחושות שלהם באמצעות ההתנהגות שלהם. למשל, ילד שדואג להוריו ירצה להישאר איתם בבית ולא ללכת לבית ספר.

אם נטפל רק בסימפטום החיצוני, למשל נתגמל על כך שהוא הולך לבית הספר, אנו עלולים לפספס את איתור המקור הפנימי לקושי, חרדה במקרה הנוכחי, והדבר יהווה השפעה על תחומים נוספים בהמשך ויבוא לידי ביטוי באופנים אחרים.

טיפול רגשי לילדים:

הפנייה לטיפול רגשי מומלצת כאשר ההורים, ולעיתים גם הצוות החינוכי, מבחינים בפער בין הילד לבני גילו וביחס לעצמו במאפייני התנהגות בהקשר החברתי. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות: התפרצויות זעם, הימנעות, תלות במבוגרים, נטייה להסתגר, שתלטנות, קושי בהבנת סיטואציות, שינויים במצב הרוח, נטייה לבכי, רגזנות, והשפעה על למידה (העדר מוטיבציה, עניין מצומצם בלמידה).

הטיפול הרגשי מאפשר לשים פוקוס על מנגנונים פסיכולוגים שאינם בשלים או אינם יעילים ובתוך כך, לעבוד עמם ליצירת שינוי הדרגתי ומותאם שיאפשר לילד להפיק את התועלת המירבית ביותר למצבו ולקשייו. ילדים יכולים להפיק תועלת רבה מאוד מתהליך טיפולי המותאם להם, לנוכח מבנים פסיכולוגים גמישים ודינאמיים (פתיחות להתנסויות, חיזוק לנוכח הצלחה). חשוב לציין כי תמיכה משפחתית וחברתית במקביל לטיפול הרגשי המותאם, יסייעו להצלחת התהליך ויעלו את המודעות של הילד לקשייו ולשינויים שהוא חווה.

לקבלת פרטים חייגו עכשיו למספר 03-5463365 או השאירו פרטים בעמוד צור קשר וצוות המכון של חגי ודורון יחזור אליכם בהקדם.

בעיות חברתיות אצל ילדים הוא נושא המוכר לכולם ומהווה מכנה משותף רחב לילדים מרקעים שונים. ילד יכול להיות מנודה חברתית מסיבות שונות ולעיתים עד לכדי מצב של חרם.

לנו, ההורים, אסור להתייחס למצב זה כגזירת גורל, וחשוב שנזכור כי יש הרבה מה לעשות בכדי למנוע נידוי חברתי וגם בכדי להתמודד איתו כשהוא כבר קיים.

איך נדע לזהות מצבים של נידוי חברתי?

הורים רבים מתקשים להבין איך יתכן שהילד המקסים והשמח שלהם, מגיע לבית הספר וחווה קושי ביצירת חברויות וקשרים עם ילדים אחרים. קושי זה משפיע על דרכי הפעולה של הורים ובהלימה מהווה השפעה על היכולת של הילד לפתח את המיומנויות החברתיות שלו.

אז כיצד נכון לתווך לילד סיטואציות חברתיות?

כיצד נלמד אותו איך רכוש חברים ולפתח קשרים?

כיצד נמנע ממנו חוויה חברתית שלילית?

בתור הורים, חשוב שנזכור כי דבר גורר דבר. חוויה חברתית שלילית שהילד יחווה, יכולה לגרום לו להסתגר, לאבד את הביטחון העצמי שלו ולהוות עבורו קושי חברתי בהמשך. מתוך החוויה השלילית הזו יפעל הילד במצבים חברתיים שונים והדבר יבוא לידי ביטוי ביכולת שלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות.

לכן, טיפול מקצועי והכוונה נכונה, אשר בין היתר מלמדים את הילד כיצד לפעול בסיטואציות חברתיות שונות, חשובים ונחוצים על מנת למנוע נידוי חברתי של הילד.

מה הגורמים לנידוי חברתי?

קיימים גורמים רבים המובילים לנידוי חברתי וחרמות, ביניהם נמצא את הפרעת הקשב והריכוז והלקות הלימודית. ילדים בעלי לקויות למידה או/ו הפרעות קשב וריכוז פעמים רבות מתקשים ברכישת מיומנויות חברתיות בצורה תקינה והדבר מהווה קושי המשליך על חיי החברה שלהם. התגובה הלא מווסתת של הילד, האימפולסיביות שלו, הקושי שלו להבין את הסיטואציה החברתית – כל אלה ועוד מקשים על היכולת שלהם להשתלב חברתית ופעמים רבות מובילים למצב שבו ילדים אחרים לא רוצים בחרתם ומנדים אותם.

אז מה עושים?

איך מחזקים את הכישורים החברתיים של הילד?

בדיוק בשביל זה המכון של חגי ודורון כאן!

הקבוצות הטיפוליות במכון נועדו על מנת לדמות לילד מציאות חברתית שבה הוא אמור להסתדר ולהתקיים. באמצעות שני מטפלים מקצועיים, אשר מתווכים לילד את הסיטואציות החברתיות בזמן אמת, הוא לומד כיצד להגיד, כיצד לקרוא את הסיטואציה החברתית בצורה נכונה ולהגיב אלייה בהתאם, כיצד לשמור על קשרים חברתיים לאורך זמן, כיצד לרקום חברויות חדשות וכיוצ”ב. בין כל הילדים בקבוצה קיים מכנה משותף וכך הופכת הדינמיקה הקבוצתית לעוצמתית ומשמעותית עוד יותר, וזו מסייעת בחיזוק הביטחון העצמי של הילד ומיומנויות החברתיות שלו.

במכון של חגי ודורון, מכון להקניית מיומנויות חברתיות, אנו נותנים את המענה המקצועי והיעיל ביותר למגוון בעיות חברתיות של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, ובכך מסייעים להימנע ממצבים של נידוי חברתית או התמודדות עם מצב קיים.

כהורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אתם בוודאי ערים לקושי החברתי העומד בפני ילדכם. הגוזלים שלנו, שלעיתים כבר לא כאלו גוזלים, נתקלים בסיטואציות שוודאי יהיו מוכרות לכם מחיי היומיום שלהם:

• קושי ביצירת חברויות ופיתוח קשרים עם הסביבה
• חוסר הבנה של דינמיקות וקודים חברתיים בסיסיים
• התבודדות
• נטייה להסתבך בתוך אינטראקציות חברתיות
• נידוי חברתי או תחושת דחייה מילדים בני גילו
• דימוי עצמי נמוך ופסיביות
• תגובות של כעס, תוקפנות וחוסר סבלנות כאשר הדברים אינם הולכים כפי שרוצה או כאשר החברים אינם מקבלים אותו.

מה עושים? תיכף נגיע לשם.

רכישת מיומנויות חברתיות:

מיומנויות חברתיות לרוב נרכשות בתהליך של למידה ספונטנית ואינטואיטיבית. אולם, אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז קיים קושי ברכישת מיומנויות חברתיות תקינות והיכולת שלהם לפתח קשרים עם בני גילם לוקה בחסר.

רכישת מיומנויות חברתיות אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז:

ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז לא תמיד רוכשים נכונה מיומנויות חברתיות, הם נוטים לפרש את הסיטואציה החברתית בצורה לא מותאמת ולעיתים הפוכה ממה שהתרחש. לרב הם יפרשו את האירוע כמשהו “אישי” נגדם, ואף יגיבו באופן לא מותאם לסיטואציה. הפרעות הקשב מייצרות פגיעה בתהליכי הלמידה הספונטנית ואף ביכולת למידת לקח מתוך התנסויות. לכן, הם חווים את העולם החברתי בצורה תוקפנית, נמצאים לרב במצב של פוגע (“מציק”) או קורבן. את עולם המבוגרים לעומת זאת יחושו כלא מבין אותם ואת מצוקתם.

תחושות קשות אלו מונעות מהם לממש את היכולות החברתיות שלהם וגורמות להם לתסכול שוב ושוב, לכן הם גם מגיבים בהתנהגות קיצונית, כגון תוקפנות המופנית אל הסביבה או מנגד – התכנסות פנימה והימנעות מהסביבה.

גם קשיי ההתארגנות המאפיינים ילדים אלה עלולים לפגוע בפיתוח מיומנויות חברתיות והדבר יבוא לידי ביטוי ביכולת לפנות לחבר, להצטרף למשחק, ליזום משחקים וליצור שותפויות חברתיות. היעדר יכולות אלה עלול לגרום לילד להיתפס כחודרני ובלתי מתחשב.

חשוב לזכור כי כאשר מטפלים בצורה מותאמת ומתייחסים בצורה נכונה לקשיים החברתיים של הילדים, ניתן לא רק לסייע להם, אלא גם לשפר את החוויה החברתית שלהם.

אז מה עושים?

הצורך לטפל בהיבט החברתי-התנהגותי בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה הינו קריטי להתפתחותם הנפשית הבריאה. הצורך בשייכות חברתית הוא ראשון במעלה ומצריך טיפול בצד החברתי והרגשי של הילד ואף קודם למענה הלימודי הנדרש.

בגילאי בית הספר מוקד המשאלה והרצון של הילדים הוא להיות חלק מקבוצה חברתית, כאשר מרבית הילדים עם הפרעת הקשב ולקויות הלמידה יחוו קשיים חברתיים בשלב זה או אחר של חייהם. ילדים אלו נוטים לקושי בהבנה ופרשנות של מצבים חברתיים ונקלעים לעימותים רבים עם הסביבה. מכיוון שהם מפרשים לא נכון קודים חברתיים, הם עלולים להעליב או להיעלב בקלות, ואף לפתח חוויה בסיסית ש”כל העולם נגדם”.

הטיפול הקבוצתי:

כל רצונם  של הילדים הוא להיות חלק מקבוצה חברתית. עצם ההשתייכות לקבוצה עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז חיונית עבורם, ובפרט לקבוצה שחבריה חולקים חוויות חיים דומות. ההשתייכות לקבוצה מקטינה את הבדידות, מעניקה תחושות לכידות, הזדהות ותקווה ותורמת לרווחה הנפשית ולצמיחה האישית של המשתתפים. לצד הטיפול עצמו, הקבוצה תורמת להעלאת המודעות למאפייני ההפרעה, הזדמנות לחשיפה לקשייהם של אחרים ומאפשרת קבלת תמיכה.

מטרת הטיפול במיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז היא שיפור היכולות החברתיות וכושר ההסתגלות באמצעות מניעת התנהגויות הרסניות המאפיינות ילדים אלה, כמו – תוקפנות מילולית וגופנית, התפרצויות זעם והתנגדויות, ובאמצעות העצמת התנהגויות מקדמות, כגון יוזמה, פנייה לאחר, היענות לשיתוף פעולה ולמשחק, וגילויי שמחה והתלהבות.

לכן הטיפול נעשה בתוך קבוצה ובליווי של צמד מנחים, כאשר ההתערבות הטיפולית מתבצעת תוך כדי הדינמיקה הקבוצתית ובזמן אמת. המטפלים מאפשרים לילד לבחון את הקשר בין ההתנהגות שלו לבין תגובת חבריו לקבוצה. ההתערבויות הטיפולית מכוונות ישירות לקשיים של הילד ומאפשרות לו לרכוש כלים לפיתוח מיומנויות חברתיות. לטיפול הקבוצתי יתרון משמעותי, שכן הוא מאפשר ליצור סיטואציה חברתית דומה ככל שניתן למתרחש במציאות ומספק הזדמנות ללמידה חווייתית ואפקטיבית יותר, ובסיוע מטפלי הקבוצה לחוויה מתקנת ביחס לחוויות היומיומיות של הילדים מחוץ לחדר הטיפול.

אלו הקבוצות הטיפוליות הפועלות במכון והן מותאמות בדיוק לצרכים הייחודיים של אותם ילדים. כך, דרך הטיפול הקבוצתי, מתקיים תהליך של התפתחות וגיבוש עצמי של הילד ונרכשת חוויה חברתית חיובית.